top of page

The Portale Museum of Refugees

A museum is generally a symbol of stability, structure and ideas approved by the hegemonic culture. The artist critically uses a curatorial practice to insert a peripheral subject into the mainstream narrative, in order to set the ground for a discussion. The museum is thus expropriated from the establishment and becomes a temporary vehicle of protest.

The refugee story unraveled here depicts a concrete reality, but does so in a surreal manner, which undermines preconceptions. The artworks, which invite visitors to view a complex reality, draw on true stories, yet allow themselves to rise above their documentary content in order to raise awareness to the refugee experience.

Transmitting knowledge through dioramas, a common practice in museums of natural history and anthropology, was widespread in the Colonial era; its purpose was to acquaint the public with exotic sights and discoveries. In the Portable Museum of Refugees, the diorama serves as a bait to hook the viewer. It lures us to catch a glimpse of a supposedly remote world, but in fact confronts us with an acute local social problem.

המוזיאון הנייד לפליטות

מוזיאון הפליטות משמש כמנגנון נייד של הסברה, כחלק ממהלך אקטיבסטי, שנועד להגביר את המודעות לנושא הפליטים בישראל ובעולם.

רניי מזור יוצר המוזיאון, אמן ומעצב אופן תודעה, בוגר תואר שני בעיצוב משולב HIT, יצר את המוזיאון כאקט מחאתי שקט, המפתה לשיח שאינו מתלהם ולראיה מחודשת.

מוסד המוזיאון מסמל בדרך-כלל יציבות, ארגון וקבלה של רעיונות בתוך תרבות הגמונית. רניי משתמש באופן ביקורתי בפרקטיקה המוזאלית, במטרה להכניס נושא המצוי בשולי החברה לתוך הקונסנזוס ולאפשר שיח אודותיו. המוזאון מופקע מידי הממסד והופך לכלי למחאה ארעי.

הדיורמות משלבות בין הדוקומנטרי לפנטסטי. הן שואבות את מקורותיהן מסיפורים אמיתיים אולם מאפשרות לעצמן להתרומם מעל לתוכן הקונקרטי, ובכך מעוררות מודעות לסיטואציית החיים הסוריאליסטית של הפליטים.  

bottom of page